בתהליך של הנחייה בבית ספר, ההתנגדות בדרך כלל מקורה בעצם ההתנגדות לשינוי. לרוב, ההתנגדות אינה נגד המנחה אלא לטובת המונחים המעוניינים לשמור על שיגרה מוכרת ונוחה. החוט המקשר בין ההתנגדות הגלויה והסמויה הינו המעבר בין מציאות מוחשית לעין המתוארת במושגים קוגניטיביים של מודעות ותפיסת עולם גלויים לעין לבין מושגים רגשיים של דחפים יצרים ותפיסות עולם בלתי מודעים סמויים מהעין.
התנגדות היא תגובה. התנגדות גלויה קובעת נקודת פתיחה לדיאלוג ומאפשרת תקשורת שקופה ועיניינית. התנגדות סמויה מטשטשת, מעמעמת ומובילה לתקשורת מבלבלת ומטעה.
ניהול שינוי והתנגדות לשינוי, קשה אך אפשרי. שינוי הינו תהליך הכולל את השלבים:
- יוזמה, של מפקחת, מנהלת, מורה
- אבחון וזיהוי, על ידי המנחה
- הגדרת בעיה וצורך לשינוי, בשיתוף פעולה
- קביעת מטרות ביחס לשינוי, בשיתוף פעולה
- חיפוש והעלאת פתרונות, בשיתוף פעולה
- בחירת פתרון, בשיתוף פעולה
- בחירת צוות מוביל, בשיתוף פעולה
- בחירת תהליך, בשיתוף פעולה
- שיטה, ותוצר סופי, בשיתוף פעולה
- יישום, בשיתוף פעולה
- בקרה, בשיתוף פעולה
- ותיקון, בשיתוף פעולה
לעניות דעתי, מנחת התקשוב צריכה לראות עצמה כמובילה תהליך בקבוצה ועל כן חשוב שתכיר מושגים בסיסיים גם בהנחיית קבוצות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה